האופנה האחרונה

 

icon2טלפון: 03-5168042 

icon1כתובת מייל:  This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

בית רוקח

זיכרונותיו של יעקב מושלי – יליד נוה צדק "האופנה האחרונה"

יעקב מושלי – מספר על חזרתו של אחיו מלימודים בירושלים:

archives titel"שנים רבות לא ראיתיו, שכן נשלח לפני היותי בר מצווה, ללמוד תורה אצל דודי הרב פישמן בירושלים. קיוו ממנו לגדולות. בבוקר בהיר צורבא דרבנן זה בנוה צדק והוא לבוש בתלבושת שעד היום היא כאילו חיה לנגד עיני. אמנם הייתה זו התלבושת המקובלת אז בירושלים עיר הקודש, ברם, בעיר החילונית יפו היתה זו תופעה לא נפוצה בעינינו ובוודאי היתה זו התלבושת ששלמה המלך בשעתו ובכל תפארתו – לא דמה לו. בעיניי נראתה תלבושת זו נלעגת ומגוחכת ובקושי עלה בידי להתאפק ולא לצחוק בפניו. לראשו חבש קפלוש (כובע לבד רחב שוליים) שחור מבריק ללא רבב, גופו עטה קפטן ארוך שנגרר על הרצפה. הקפטן היה בצבע כחול בינוני ולאורכו נמשכו פסים כתומים. מתחת לקפטן נראו התחתונים רחבי המידה שיכלו להכיל את גוף אחי ועוד גוף כמוני. בימינו היו קוראים למכנסיים כאלה "אברקים" והללו היו קשורים ומהודקים מעל לקרסוליו בשרוכים. למותניו חגר חבל עבה לבל יפלו התחתונים. הדבר היחיד שבו דמה בלבושו לנו אנשי יפו, היו הפנטופלים שנעל לרגליו. כסימן לבגרות ולגבריות כיסו שתי פיאות רחבות את שתי לחייו וירדו ונתדלדלו על צווארו." בחור ישיבה זה הבליט ברוב גאווה והדר את תלבושתו המסורתית כפי שהיא נאה ויאה ללומדי תורה והביט בשאט נפש על אלה השונים ממנו בלבושם. אולם, לא ארכו ימים והאברך המתייהר בחסידותו הציץ ונפגע. צרתו באה לו מרוח הזמן החדשה שהיתה חזקה מאד ביפו העיר החילונית, מרכז העלייה החדשה והחלוצים של אותם הזמנים, וגם רוח הנעורים עשתה את שלה. לתימהוננו, ראינוהו זמן מה לאחר שובו מעיר הקודש רכוב על גבי חמורו של הרוכל הערבי שהיה בא לנוה צדק למכור ביצים וירקות, כשבגדיו הססגוניים והמוזרים מתנופפים ברוח. מידי פעם נהג לסחוב את חמורו של הערבי, שהיה תופסו בקלקלתו. אולם נפשו חשקה ברכיבה והוא המשיך בקלקלתו עד שהגיעו הדברים לאוזני אבי, וכנהוג בימים ההם כבדהו אבי במנה הגונה של מכות בפומבי וגם העליבו במילים קשות. מאז חדל לחזר אחרי חמורו של הרוכל. "אולם, כל אלה לא ישבון". רוח אחרת היתה עם אחי זה האדוק במעשיו ובמנהגיו וזמן קצר לאחר שנענש על בולמוס הרכיבה הפתיענו כשהופיע לפנינו לבוש מכף רגל ועד ראש ב"רייטש", כלומר, בגדים אירופאים רגילים. מאז נתן גט פטורים לכל המלבושים הירושלמים שכה התהדר בהם קודם ויחד עם זה נסתלק הימנו הרצון לשוב לירושלים ולעסוק בתורה. אפילו אבי, שהיה זהיר בקיום כל המצוות בקלה ובחמורה, נטה חסד יותר לעיר יפו למרות חייה הקלים והעליזים. הוא הרגיש ששתי הערים (יפו וירושלים) שונות האחת מהשנייה, והדבר ניכר היה במלבושו. ביפו חבש תרבוש כמנהג הערבים, אולם כשהיה עליו לעלות לירושלים – היה נוהג להחליף את כסות ראשו בקפלוש (כובע לבד רחב שוליים) ולפעמים כשנזקק לשבת את שבתו בעיר הקודש היה נטל עמו גם שטריימל כדי שיהא לו מה לחבוש בבית הכנסת ביום השבת.